אפתיה היא מצב של חוסר התלהבות, חוסר עניין, חוסר רגש וחוסר מוטיבציה. במצב הזה לאדם או לחיה אין את האנרגיה לרצות ואפילו להרגיש. חדשות טובות או רעות נתקלות באדישות, כמעט ואין תגובה רגשית, יש קושי לדאוג לצרכים בסיסיים כמו אכילה, שינה ורחצה, ואין מוטיבציה להתחיל או לסיים משימות. הרבה פעמים אפתיה תתבטא בנסיגה חברתית והסתגרות אפילו מפני אנשים קרובים ובני משפחה. אפשר לומר שאדם אפתי איבד עניין בחיים.
אפתיה שונה מדיכאון. אדם דכאוני בדרך כלל חש עצבות רבה, ונוטה לבכות הרבה. לאדם אפתי אין אפילו אנרגיה לבכות.
אפתיה מופיעה אל מול נסיבות חיים שמכריעות את האדם והוא מרגיש חסר יכולת וחסר ישע להתמודד. יתרה מזאת, אין יותר תקווה שמשהו ישתנה לטובה, ולכן אין טעם לנסות לפעול כדי לשנות משהו.
מה שתיארתי למעלה הוא מקרה קיצוני וכוללני של אפתיה שמקיפה את כל תחומי החיים. אפתיה יכולה להופיע בדרגות שונות ולהשפיע על אזורים שונים בחיים.
אפתיה בתחומי חיים שונים:
התנהגות מוכוונת מטרה. רוב בני האדם פועלים כדי להשיג מטרה ומה שמניע אותם לפעולה זו מוטיבציה פנימית או חיצונית. זה יכול להיות לימודים כדי להשיג תואר, הליכה לחדר כושר כדי לשפר את הבריאות או המראה וכדומה. כאשר המוטיבציה פוחתת גם ההתנהגויות האלה פוחתות.
קוגניציה. בני אדם מגלים עניין בסביבתם, במה שקורה, בתחביבים, באנשים. באפתיה קוגניטיבית יש הפחתה בעניין שהאדם מגלה בדברים אלה.
רגשות. אפתיה רגשית היא מצב של קהות רגשית, כאילו יש כפתור עוצמה לרגשות ומישהו סובב את הכפתור והפחית את העוצמה גם של רגשות נעימים כמו שמחה והתרגשות וגם של רגשות לא נעימים כמו עצב או אכזבה. האדם מתהלך בחיים כמו רובוט חסר רגשות.
אינטראקציה חברתית. יש בני אדם יותר חברתיים או מוחצנים, ויש בני אדם יותר מופנמים שפחות נמשכים לפעילויות חברתיות, אך לרוב בני האדם יש קשרים חברתיים כלשהם. כאשר יש ירידה בקשרים החברתיים של אדם זה יכול להיות סימן של אפתיה חברתית.
בחברה המערבית אפתיה מופיעה בעיקר אצל חולים במחלות נוירוקוגנטיביות כמו אלצהיימר, דמנציה ופרקינסון, ואצל חולים במחלות נפש כמו דיכאון וסכיזופרניה.
עד כאן תיארתי מה זו אפתיה מנקודת מבט פסיכולוגית.
רמת תודעה אפתיה היא מצב קיומי אנרגטי ולא מצב פסיכולוגי חולף. היא קשורה באופן הדוק לראיית עולם קורבנית.
תפישה קורבנית של המציאות נובעת מהאמונה שהמציאות חיצונית לי, נפרדת ממני, קורית לי, ואין לי שום אפשרות להשפיע עליה או לשנות אותה.
הקוטב ההפוך לקורבנות הוא אחריות, תפיסה על פיה אני בורא את מציאות חיי מתוך הפנימיות שלי – המחשבות שלי והרגשות שלי. האמונה שדומה מושך דומה ולכן אני מזמן לעצמי את המציאות לפי מה שאני מהדהד.
דר' דויד הוקינס כותב על רמת התודעה אפתיה:
רמת תודעה זו מתאפיינת בעוני, ייאוש וחוסר תקווה. העולם והעתיד נראים קודרים; פאתוס הוא הנושא המרכזי בחיים. אפתיה היא מצב של חוסר אונים; הקורבנות שלה, נזקקים מכל הבחינות, חסרים לא רק משאבים אלא גם את האנרגיה להשיג עבור עצמם משאבים שכן עשויים להיות זמינים. במצב של אפתיה מוות כתוצאה מהתאבדות פסיבית עלול לקרות אלא אם כן אדם מבחוץ יטפל ויספק את האנרגיה. באין רצון לחיות, חסרי התקווה בוהים במבט ריק, לא מגיבים לגירויים, עד שעיניהם מפסיקות לעקוב ולא נשארת בהם מספיק אנרגיה אפילו כדי לבלוע מזון שמציעים להם.
זו רמתם של חסרי הבית, ההומלסים של החברה; זהו גם גורלם של רבים מהקשישים ואחרים שנהיים מבודדים בגלל מחלות כרוניות או פרוגרסיביות. האפתיים הם תלותיים; אנשים במצב זה הם "כבדים", והרבה פעמים אלה שסביבם רואים בהם נטל.
לעתים קרובות מדי, לחברה אין מספיק מוטיבציה לתת עזרה אמיתית לתרבויות, כמו גם ליחידים, המצויים ברמה זו, אשר נתפסים כשואבי משאבים. זוהי הרמה ברחובות של כלכותה, שם רק קדושים כמו אמא תרזה וחסידיה מעזים לִדרוֹך. אפתיה היא הרמה של נטישת התקווה, ולמעטים יש את האומץ להסתכל לה באמת בפנים.
מתוך הספר The Map of Consciousness Explained, פרק 2, תורגם על ידי
מעט מאוד אנשים כיום מצויים ברמת תודעה של אפתיה, כלומר ברמה אנרגטית של 50. אולי קשישים חולי אלצהיימר או דמנציה מתקדמת נמצאים ברמת תודעה זו.
עם זאת אצל חלקנו יש כיסים של רמת תודעה זו, אם במודע ואם באופן תת מודע. הכיסים האלה מפריעים לנו לעלות בתדר ומידי פעם שולחים למיינד ולנפש מחשבות ורגשות של חוסר עניין וחוסר מוטיבציה.
איך נשחרר את כיסי האפתיה ונאפשר לעצמנו יותר התלהבות ומוטיבציה בחיים?
כל תהליך של התפתחות ואבולוציה כרוך בארבעה שלבים: זיהוי, פיענוח, יצירת כוונה ופעולה.
זיהוי
בשלב הזה נפעיל מודעות וכנות כדי לזהות אזורים בחיים שלנו בהם היינו רוצים יותר עניין והתלהבות.
פיענוח
לאחר שזיהינו תחום כזה בחיים, נביא לשם מודעות ונשים לב מה הדיבור הפנימי שמתרחש סביב הנושא הזה, אילו מחשבות עולות, ומה האמונות והתפישות שמעוררות את המחשבות האלה. נשאל את עצמנו אם האמונות והתפישות האלה משרתות אותנו והאם הן תמיד נכונות.
יצירת כוונה
כאשר הבננו מה האמונות והתפישות שעוצרות אותנו, אפשר לגבש כוונה להחליף אותן באמונות חדשות שיותר ישרתו את מי שאנחנו רוצים להיות.
פעולה
הפעולה שמקדמת את ההתפתחות היא להביא מודעות, חמלה ואפשור לסיטואציות. כל פעם שאנו מזהים שעולה חוסר מוטיבציה להתייחס אליה בחמלה ויחד עם זאת להזכיר לעצמנו את הכוונה שהצבנו ולאפשר למשהו חדש לקרות. לאפשר זה לא לצפות. לכן אם לא קורה שום דבר חדש גם אין אכזבה, רק התבוננות סקרנית על מה שמתרחש. אם מצליחים להתמיד, בסופו של דבר שינוי יתרחש.
מקורות
The Map of Consciousness Explained: A Proven Energy Scale to Actualize Your Ultimate Potential, David R. Hawkins, M.D., Ph.D., Hay House, 2020, ISBN 1401959644, 9781401959647
Commenti