צ'אקרה רביעית
פתיחת הלב למטען האנרגטי של אהבה
הצ'אקרה הרביעית שמה אנאהטה. שמשמעו ה"צליל המופק ללא נקישה" (unstruck) שהוא הצליל של הממלכה השמימית.
הצ'אקרה הרביעית קשורה לאלמנט האויר, האמון על עולמות הרוח, המחשבה והרעיוניות של האדם, והיכולת להסתכל במבט-על ופרספקטיבה חדשה, ולראות מבעד לאשליה ההולוגרפית של מרחב ארץ והנפרדות הקיימת בו.
התודעה של הצ'אקרה הרביעית קשורה ליכולת שלנו להתרחב מעבר לגבולות האגו להוויה של האחדות הכוללת והחיבור שלנו לפלנטה, לכל צורות החיים ולכל היקום, דבר המתאפשר כאשר הלב נפתח לרטיטות הגבוהות של אהבה וחמלה. ברטט הנמוך שלה, צ'אקרת הלב עסוקה בצורך באהבה.
כחברה אנו שקועים בנפרדות, נפרדים מהאדמה ומהטבע, מפרידים את עצמנו מהאחרים דרך מגדרים של דת, גזע ומין, ולפעמים אף מופרדים מעצמנו. לכן אנו כה כמהים לאהבה ולהחלום הורוד של בחור ובחורה שמתאהבים, מתחתנים ומקימים משפחה. בפועל אנו חיים בחברה שמקדשת את האינדיבידואליזם וכתוצאה מכך נוצרים ריחוק, בדידות וניכור. כחברה עלינו לרפא את הלב, לחבר מחדש גוף, נפש ורוח, כדי לאפשר אהבה ואינטגרציה (integration) במקום נפרדות והתפוררות (disintegration).
מהי בעצם אהבה? כאשר האהבה היא אמיתית אני רוצה בטובתו של האחר, ואילו בהתאהבות או אהבה רומנטית אני רוצה את האדם האחר. ההתאהבות היא שער לאהבה, היא מאפשרת היוצרות של אינטימיות, וצעד ראשון לקראת יצירה של איחוד עם אדם אחר. אבדן של אהבה זורק אותנו חזרה למצב של פגיעות ואנו נאלצים להתמודד ולהחלים את הכאב על מנת להמשיך הלאה. גם חוויה זו מאפשרת לנו לבחון את עצמנו ולגדול.
יוגי בהג'אן דיבר על חמלה כלפי עצמי כעל המפתח לאושר. אחד החסמים העיקריים בלב היא היעדר אהבה וחמלה עצמית. כיצד נאהב את עצמנו? תחילה עלינו להכיר את עצמנו – דע את עצמך. עלינו להיות הצופה שמתבונן, ללא ביקורת וללא רצון לתקן או לשנות, מתבונן על הביטוי של האנרגיה המקודשת שבא לידי ביטוי כ"אני" עם כל התקוות, הפחדים, השמחה והדמעות. התבוננות עצמית וקבלה עצמית הן המפתח להיולדות של עצמי מאוחד ומאוזן, שיכול להכיל ולבטא אהבה. אבל זה לא מספיק להתבונן ולהכיר את החלקים השונים של העצמי. עלינו להכיל ולערסל אותם בעזרת הכוח המחבר של האהבה.
ברגע שנוכל ליצור מערכת יחסים אוהבת בתוכנו, נוכל לעשות זאת גם מחוץ לנו, וליצור מערכות יחסים המבוססות על קבלה ואהבה עם האנשים הסובבים אותנו. נוכל לראות את התפקיד שלנו בתוך מערך הקשרים המורכב שבו אנו חיים, ולהביא איזון לחלקים יותר רחבים וכך להשפיע על החברה כולה.
פגיעות היא הסוגר העיקרי של צ'אקרת הלב. בכל פעם שנפגענו, בילדות ואף כמבוגרים, ולא יכולנו להכיל את האנרגיה של הכאב, התגובה האינסטינקטיבית של הנפש היא לסגור ולכווץ את הערוץ כדי לא להרגיש את עוצמת הכאב. וכך, לאט לאט אנו סוגרים את הלב. יש קשר הדוק בין הנשימה והכאב, כאשר אנו לא יכולים להכיל כאב אנו נוטים לעצור את הנשימה, וכך בעצם עוצרים את זרימת החיים בתוכנו, ובאופן מעשי משהו מת בתוכנו. אחת הדרכים להחלים את הלב היא לנשום.
הצ'אקרה הרביעית קשורה לזכות לאהוב ולהיות נאהב.
אנו מפתחים זהות חברתית וקבלה עצמית.
האנטגוניסטים של הצ'אקרה הם צער ואבל.
נושאים הקשורים לצ'אקרה הרביעית: אהבה וחמלה, איזון, אהבה עצמית, מערכות יחסים, אינטימיות, התמסרות, יכולת לבקש ולקבל, נתינה.
טראומות המשפיעות על הצ'אקרה הרביעית והשפעתן
מניעת אהבה או התעללות של הורה בתקופת הילדות גורמות לטראומה גם בצ'אקרת הלב. התעללות פוגעת בילד בשלושה מישורים.
-
פגיעה שנובעת מעצם ההתעללות עצמה וגורמת לילד להתנתק מעצמו ומהחיים, והחיים הופכים למשהו שיש להחזיק מעמד למולו, אין תשוקה והתלהבות לחיים.
-
ההזדהות עם דמות ההורה גורמת לילד להפנים ערך עצמי נמוך, ולהרגיש שהוא לא ראוי לאהבה, ולכן לנטוש את עצמו. כמבוגר הוא נוטה לחיות דרך אחרים.
-
הילד מפנים את התבנית של מערכת היחסים ואחר כך משחזר אותה עם אחרים.
כך נוצר אצל המבוגר מושג מסולף של אהבה והוא ישאר במערכות יחסים שיש בהן פגיעה או התעללות.
דחייה, עזיבה או בגידה של אדם אהוב אף היא פוגעת בצ'אקרת הלב. אם אהבנו את אותו אדם והיינו בהזדהות עמו, זה יגרום לנו לדחות את עצמנו, ולהרגיש חסרי ערך. לפעמים במצב זה כעס היא דרך לשמר את העצמי.
בעיות פיסיות
מחלות לב, ריאות, בלוטת התימוס, השדיים, והידיים. קוצר נשימה, חזה שקוע, בעיות בזרימת הדם, אסטמה, חולשה של מערכת החיסון, מתח בין השכמות, כאבים בחזה.
בעיות של עודף אנרגיה בצ'אקרה
עודף בצ'אקרת הלב מתבטא בשימוש באהבה כדי לפצות יתר על המידה על פצעים של עצמנו. זה צורך בלתי פוסק באהבה ותשומת לב של הזולת כהבטחה לאהבתו עד כדי חניקה של החופש שלהם להיות עצמם. לפעמים זה בא לידי ביטוי אצל אנשים ש"מכורים" בלטפל במישהו אחר, בדרך כלל ילדיהם. קנאה או קנאות אף הם ביטוי של עודף אנרגיה בלב, כמו גם היאחזות מוגזמת בזולת וחוסר יכולת להכיל עצמאות שלו.
בעיות של חוסר אנרגיה בצ'אקרה
חוסר בצ'אקרת הלב בא לידי ביטוי בהימנעות והתכנסות פנימה, כדי לא להפגע. יש צורך תמידי לקבל אהבה שמכוסה במעטה של קרירות ואדישות, וחוסר יכולת לקחת סיכון ולעשות צעד, להיפתח ולתת. לפעמים זה אף בא לידי ביטוי בשקיעה ביחסים עבריים מבלי יכולת לסלוח ולהמשיך הלאה.
תירגולים להחלמה
החלמה של צ'אקרת הלב מתחילה באהבה עצמית. בהכרות עם- וקבלה של כל ההיבטים של העצמי וביכולת ליצור חיבור הרמוני ביניהם תחת המודעות האוהבת של הלב. ככל שנדע את עצמנו, נתרועע עם עוד ועוד חלקים של עצמנו, וניצור אינטגרציה שלהם לתוך עצמי הולך ומתרחב, הולך ומתעצם. ואז ככל שנוכל לקבל ולהכיל את הילד הפנימי של עצמנו, נוכל לקבלו אצל האחר.
עבודה עם הנשימה, מודעות לנשימה, נשימה מעגלית ותרגילי פראניאמה עוזרים להניע את האנרגיה בצ'אקרה.
חשוב גם לעשות עבודה עם אבל לא פתור כדי לעבדו ולשחררו, ולהתחבר מחדש לחלקים של העצמי שבאו לידי ביטוי דרך האדם שאיבדנו.
כאשר הלב נפגע אנו בונים סביבו חומות כדי לגונן עליו מזה שפגע בנו. כשאנו מאשימים מישהו אחר בכאב שלנו זה מגונן עלינו מלהפתח שוב לאדם זה אבל גם חוסם את הלב מלקבל ולהחלים. אנו נשארים תקועים בארועי העבר. הסליחה היא הצעד האולטימטיבי בתהליך ההחלמה. סליחה לעצמנו ולאדם אחר שפגע בנו. סליחה אינה ארוע חד פעמי, זו בחירה כל פעם מחדש להפעיל חמלה כלפי הסיטואציות והכוחות שפעלו באותה עת כדי לנסות להבינם, אפילו אם איננו מסכימים עם הפעולות שנעשו.
הצהרות
-
אני ראוי לאהבה
-
אני אוהב את עצמי ואחרים
-
יש אינסוף אהבה, יש מספיק לכולם
-
אני חי באיזון עם האחרים
יוגי בהג'אן על צ'אקרת הלב
הסטטוס הגבוה ביותר שאדם יכול להנות ממנו בחייו הוא חמלה כלפי העצמי. אני לא מבקש מכם לחמול את האחרים; אני מבקש מכם לחמול את עצמכם. זה הדבר האחרון שבני האדם לומדים לעשות: זה המפתח לאושר, השער לאושר הוא חמלה כלפי עצמי. אם אתם אוחזים בטעות הזו – שעליכם לנהוג בחמלה כלפי אחרים – אתם מרמים את עצמכם. החמלה שלכם היא חסרת משמעות עבור האחר, זו הדרמה שלכם, ההצגה שלכם, זה נועד עבורכם. נהגו בחמלה רבה כלפי עצמכם ואל תתמכרו לדברים שמהוים מטרד ואין בהם צורך, שרק מעיקים על מערכת העצבים שלכם, המיינד שלכם, והחיים שלכם. האם אתם מבינים? האם זה נשמע לכם הגיוני? (מתוך שיעור שניתן ב 12 בפברואר 1991)
קישורים לשיעורים של יוגי בהג'אן על הצ'אקרה הרביעית
קישור ללימוד של דאדא סדננדה (Meditation Steps) על הצ'אקרה הרביעית
מדיטציה לצ'אקרה הרביעית
-
יושבים על העקבים, גב ארוך, סנטר מוכנס מעט פנימה, חזה פתוח.
-
עיניים מתבוננות על קצה האף.
-
מניעים את הידיים כמו כנפיים של ציפור: מתחילים עם הידיים פתוחות בגובה הכתפיים, הזרועות מקבילות לרצפה, כף היד פונה לרצפה. מכופפים את המרפקים עד שכפות הידיים מגיעות לפני החזה במרחק של כ 10 ס"מ אחת מהשניה, ואז בתנועה החוצה פותחים את הידיים בחזרה לצדדים.
-
ממשיכים להניע את הזרועות בתנועה חלקה פנימה והחוצה ומושכים את הטבור פנימה בכל פעימה.
-
מקשיבים מבלי לשיר למנטרה Humee Hum Bram Hum, בשיעור הושמע הביצוע של נירינג'אן קאור קהלסה מתוך האלבום Musical Affirmations 2.
-
ממשיכים למשך 11 דקות
מקורות
-
Judith, Anodea. Eastern body, western mind: Psychology and the chakra system as a path to the self. Celestial Arts, 2011.
-
Kundalini Yoga Institute, The Chakras Kundalini Yoga as taught by Yogi Bhajan, 2012.