רמת אנרגיה 125 - רמת תודעה תשוקה

רמת תודעה 125 נקראת באנגלית Desire. לפני שנצלול לדיון ברמת תודעה זו, אני מרגישה שחשוב שנגדיר את המונח בצורה מדויקת. בתרגום לעברית יש לנו מספר מילים: תְּשׁוּקָה, חֵשֶׁק, תַּאֲוָה.

בחוברת ההסבר שמגיעה עם קלפי "הצ'אקרות כחלונות התבוננות ומפתחות לשינוי" של האוניברסיטה הקוסמית, כתוב כך:

"תשוקה. התשוקה היא הנפץ, המאפשר לכל תהליך של יצירה ובריאה לבוא לידי ביטוי. התשוקה נובעת מהרצון האלוהי הטמון בנו להתפתח, להתרחב, לחוות, להשתנות, לחקור ולגלות, לברוא, ליצור ולהשפיע. התשוקה ככוח אלוהי, נובעת משפע פנימי, מן היש והקיים, המבקש לבוא לידי ביטוי בנדיבות, יצירתיות, אהבה ורצון. קלף זה מזמין להתחבר לכוח האלוהי הטמון באדם, אשר יש בו את רצון היצירה, הבריאה, ההשפעה והתנועה ההתפתחותית אל עבר מחוזות חדשים."

"תאווה. תודעת חוסר מובילה לצורך. תשוקה הנובעת מחוסר, מובילה לתאווה. תאווה אשר אינה נשלטת על ידי ערות ומודעות, יוצרת התמכרות. הקלף מכוון, להפוך תאווה לתשוקה. על מנת לעשות זאת, יש לתור אחר תודעת החוסר, בין אם היא רגשית ובין אם היא מחשבתית ולייצר תהליכים של מילוי החסרים, על ידי פניה פנימה אל השפע הפנימי המתקיים באדם, ריפוי והחלמה."

בהמשך מאמר זה אשתמש במילה תשוקה כתרגום הכללי של desire, ובמילה תאווה במשמעות שהוגדרה למעלה.

תשוקה, תאווה והתמכרות

תשוקה ותאווה הינן התגלמות של האנרגיה של רצון, אנרגית האש, אשר באה לידי ביטוי דרך הצ'אקרה השנייה, שהיא הצ'אקרה שמהותה השאיפה להנאה וההמנעות מדברים לא נעימים.

כאשר האנרגיה הזו פוגשת תודעת חוסר היא הופכת לתאווה, רצון שאין לו שובע, שדוחף את האדם לבקש עוד ועוד ממושאי ההנאה שלו. זה יכול להיות אוכל, סקס, בידור, ספורט, משחקי מחשב, אלכוהול או סמים. מצד שני הרבה פעמים אנו משתוקקים למשהו שיסיח את דעתנו ויעזור לנו לברוח מדברים לא נעימים, מרגשות לא נעימים, אפילו מכאב פיסי. בדרך זו אפשר להתמכר לדברים שנחשבים טובים: לעבודה, קריאת ספרים, פעילות גופנית, ואפילו התנדבות.

מתי חוצים את הגבול הדק בין סתם תאווה להתמכרות? לפעמים אנחנו לא שמים לב, ורק כשמושא התאווה נלקח מאיתנו אנחנו מבינים שאנו בעצם מכורים. אפשר להתמכר אפילו לאדרנלין שהגוף מפיק בתגובת הילחם וברח, ולחפש כל הזמן דרמות ומתחים כדי להזין את ההתמכרות הזו. אפשר להתמכר לדופמין שהמוח מייצר כאשר עושים לנו לייק למשהו שפרסמנו, וכך להפוך לעבדים של הרשת החברתית.

בפסיכולוגיה של ההתמכרות, מדברים על מעגל ההתמכרות:

1. גירוי – משהו מפעיל את הדחף (מתח, חרדה, שעמום).

2. תשוקה/צמאון – מתעוררת תשוקה עוצמתית לחומר או לפעולה.

3. שימוש/פעולה – האדם מספק את הדחף (למשל, שותה אלכוהול).

4. הקלה זמנית – יש תחושת רווחה רגעית.

5. נסיגה ותשוקה מחודשת – הדחף חוזר חזק יותר, והמעגל נמשך.

מחקרים מודרניים על התמכרות מראים שכאשר אדם חווה תשוקה עזה (למשל לסם או למזון), המוח מפריש דופמין, אותו נוירוטרנסמיטר שמזוהה עם עונג ותגמול. אך עם הזמן ההנאה פוחתת, והתשוקה מתחזקת - מה שגורם לאדם להזדקק למנה גדולה יותר של הגירוי כדי לחוש סיפוק זמני.

דר' דויד הוקינס כותב על רמת התודעה תשוקה/תאווה:

ברמה זו יש יותר אנרגיה זמינה; תשוקה מניעה תחומים נרחבים של הפעילות האנושית, לרבות הכלכלה. המפרסמים פורטים על התשוקות שלנו כדי לתכנת אותנו לצרכים הקשורים לדחפים אינסטינקטיביים. תשוקה מניעה אותנו להשקיע מאמצים רבים כדי להשיג מטרות או להשיג תגמולים. התשוקה לכסף, יוקרה או שליטה מנהלים את חייהם של רבים מאלה שהתעלו מעל הפחד כמוטיב המגביל והדומיננטי בחייהם.

תשוקה היא גם הרמה של התמכרות, שבה התשוקה הופכת להתאוות שחשיבותה עולה על החיים עצמם. קורבנות התאווה עשויים לא להיות מודעים לבסיס המניעים שלהם. יש אנשים המתמכרים לצורך בתשומת לב ובכך דווקא מרחיקים אנשים אחרים בשל דרישותיהם הבלתי פוסקות. כמיהה לאישור מיני מזינה תעשיות שלמות של מוצרי קוסמטיקה, אופנה וקולנוע.

תשוקה קשורה לאגרנות ותאוות בצע. אבל התאווה אינה יודעת שובע, כי זה שדה אנרגיה שכל הזמן מתקיים, כך שסיפוק של רצון לדבר אחד מתחלף ברצון לא מסופק למשהו אחר. מולטי מיליונרים ממשיכים להיות אובססיביים לעשות עוד ועוד כסף. 

עם זאת, ברור שתשוקה היא רמת תודעה הרבה יותר גבוהה מאפתיה או עצב. כדי "להשיג", צריך קודם כל את האנרגיה "לרצות". לטלוויזיה היתה השפעה נרחבת על אנשים רבים הנמצאים תחת דיכוי, שכן היא משרישה רצונות וממריצה את התשוקות שלהם לרמה שמוציאה אותם מאפתיה והם מתחילים לחפש חיים טובים יותר. רצון יכול להעלות אנשים על הדרך להישגים. התשוקה יכולה, אם כן, להפוך לקרש קפיצה לרמות גבוהות יותר של תוֹדָעָה.

תשוקה/תאווה בתורות רוחניות

תורות רוחניות מציעות גישות שונות ומגוונות לנושא התשוקה, ולעיתים קרובות הן מתייחסות אליה כאל כוח דו-משמעי – כזה שיכול להוביל לסבל אך גם לצמיחה רוחנית אם מנתבים אותה בצורה נכונה. 

היהדות: ניתוב היצר לקדושה

היהדות מחזיקה בגישה מאוזנת כלפי תשוקה. בניגוד לתורות מסוימות שמבקשות לדכא תשוקה, היהדות מדגישה את ניתובה למקומות חיוביים.

יצר הרע מול יצר הטוב: במסורת היהודית קיים רעיון של "יצר הרע" ו"יצר הטוב". יצר הרע (שיכול להתפרש גם כתאווה) אינו נתפס כרוע מוחלט אלא ככוח שצריך לכוון ולרסן. חז"ל אף אומרים ש"אלמלא יצר הרע לא בנה אדם בית, ולא נשא אישה, ולא הוליד בנים" – כלומר, התשוקה היא כוח מניע חשוב אם משתמשים בו נכון.

קדושת התשוקה: בקבלה ובחסידות יש התייחסות עמוקה לאנרגיות של תשוקה ככוח שיכול לשמש לחיבור עם האלוהות. לדוגמה, תורת החסידות מתארת כיצד אפשר לקחת רגשות עזים ולנתב אותם לעבודת ה'.

בסך הכול, היהדות אינה דוגלת בדיכוי התשוקה, אלא בתיעול שלה לאפיקים של קדושה, זוגיות נכונה, ועשייה חיובית בעולם.

הנצרות: בין חטא לאהבה אלוהית

בנצרות, התשוקה נתפסת לעיתים קרובות כדבר מסוכן, אך גם כמשהו שניתן לקדש אותו. הכנסייה הקתולית והנצרות המסורתית מזהירות מפני תשוקות גשמיות שעלולות להוביל לחטא (כגון תאווה, גרגרנות, וגאווה), אך גם מכירות בכך שתשוקה יכולה להיות חיובית כאשר היא מופנית כלפי אהבה לאל ולבריאה.

באופן כללי, הנצרות מבקשת להמיר תשוקה חומרית בתשוקה רוחנית – כלומר, לעבור מהנאה גופנית רגעית לחיבור עמוק יותר עם האלוהי.

זן בודהיזם: חוויה ישירה ללא היקשרות

הזן הבודהיזם מתייחס לתשוקה כאל משהו שאינו טוב או רע בפני עצמו, אלא תלוי ביחס שלנו אליו. בגישת הזן, המטרה אינה לדכא תשוקה אלא להתבונן בה ולחוות אותה באופן מלא, מבלי להזדהות איתה.

נזירי זן עשויים לומר: "אם אתה רוצה משהו – פשוט ראה שאתה רוצה אותו, אך אל תיתן לרצון לשלוט בך." כך התשוקה יכולה להפוך לכלי להתעוררות, אם היא נתפסת במודעות מלאה ולא מתוך היקשרות או התנגדות.

בודהיזם: תשוקה כסיבה לסבל

הבודהיזם רואה בתשוקה (טַנְהָא), כאחת הסיבות העיקריות לסבל (דוקהה). לפי ארבע האמיתות הנאצלות של הבודהיזם:

1. דוקהה – ישנו סבל.

2. סמודיה – ישנה סיבה לסבל (תשוקה, היצמדות, רצון בלתי מסופק).

3. נירודהה – יש סוף לסבל.

4. מרגהה – ישנה דרך המובילה לסוף הסבל.

בגישה זו, התשוקה מובילה להיקשרות לדברים ארעיים – עושר, תענוגות, מערכות יחסים – וכאשר הדברים הללו חולפים (שהרי כל דבר בעולם הוא זמני), נוצר סבל. לכן, הדרך המומלצת היא לטפח אי-היקשרות באמצעות מדיטציה, חוכמה ואתיקה נכונה.

"ומהו, נזירים, מקור הסבל? זוהי התשוקה המביאה לקיום מחודש, מלווה בעונג ותשוקה, מחפשת סיפוק פה ושם – תשוקה לתענוגות החושים, תשוקה להוויה, תשוקה לאי-הוויה."

(Dhammapada, 373)

הבודהה משתמש במשלי אש כדי להסביר את השפעת התשוקה על האדם. אחד הטקסטים המפורסמים ביותר בנושא הוא סוטרת האש, שבה הבודהה מתאר כיצד החושים שלנו "בוערים" מתשוקה:

"נזירים, הכל בוער. בעיניים אש בוערת, באוזניים אש בוערת, באף אש בוערת, בלשון אש בוערת, בגוף אש בוערת, בתודעה אש בוערת. באיזו אש? באש התשוקה, באש השנאה, באש האשליה."

(Ādittapariyāya Sutta, SN 35.28)

כאן הבודהה מצביע על כך שהתשוקה היא כמו אש – היא עשויה להעניק חום ואור, אך כשהיא שולטת בנו, היא מכלה אותנו וגורמת לסבל.

בבודהיזם, ריסון התשוקה המינית הוא חלק מרכזי מהנזירות שיש בה חיי פרישות. אחד התרגולים נקרא אסובהה בהוואנה. מטרת התרגול להפסיק להתייחס לגוף כאל משהו מושך. יש שני אופנים לעשות תרגול זה: הראשון הוא להתבונן על הגוף ולהתעמק בכל האיברים שממנו הוא בנוי, מה נמצא מתחת לעור, השרירים, העצמות, מערכת העיכול והצואה שיש בתוכה, הכליות והשתן, האף והנזלת שיש בו. ההתמקדות היא בדברים המגעילים שיש בגוף כדי לנטרל משיכה ותשוקה. הדרך השנייה לעשות את התרגול הוא לדמיין את הגוף הנחשק כגופה ואז לדמיין מה קורה לגופה עד שהיא הופכת לשלד.

לא כל תשוקה נחשבת שלילית בבודהיזם. ישנה הבחנה בין:

• טַנְהָא השתוקקות כוזבת שמובילה לסבל.

• צ'אנדה תשוקה או שאיפה בריאה שמובילה לצמיחה רוחנית.

"אין דבר רע ברצון להשיג תובנה ולתרגל את הדרך הנכונה. אולם, כאשר תשוקה זו הופכת להיצמדות, היא הופכת למקור של סבל."

(Majjhima Nikāya, MN 117)

במילים אחרות, אם אדם משתוקק להשיג חוכמה ולהשתפר מבחינה מוסרית, זו תשוקה מועילה (Chanda) אך אם הוא נצמד להישגים חומריים או לרצון להימנע מסבל בכל מחיר, זהו סוג התשוקה שגורם לכאב.

איזון בין היצמדות לבין דחייה

אנו רואים שכל התורות הרוחניות רואות בתשוקה, או אולי נכון לומר, תאווה, כגורם שמפריע להתפתחות הרוחנית ועל כן יש לרסן אותה.

בספרו Open to Desire, מארק אפשטיין עוסק באחת הדילמות המרכזיות בפילוסופיה הבודהיסטית ובפסיכולוגיה: כיצד ניתן לחוות תשוקה באופן בריא מבלי ליפול למלכודת ההיצמדות. הבודהיזם מזהיר מפני ההיצמדות או האחיזה (attachment, clinging) משום שהיא מובילה לסבל, אך אפשטיין טוען שהפתרון אינו דיכוי התשוקה, אלא למידה כיצד לקיים מערכת יחסים מודעת עמה.

אחיזה: כאשר תשוקה הופכת לכאב

היצמדות מתרחשת כאשר אדם נאחז בתשוקה מתוך תחושת תלות או פחד מאובדן. דוגמאות לכך יכולות להיות:

• אדם שמרגיש שהוא אינו יכול להיות מאושר בלי אדם אחר או דבר מה מסוים.

• חיפוש מתמיד אחר ריגושים חיצוניים על מנת למלא ריקנות פנימית.

• הפחד לאבד חוויות טובות, הגורם להחזיק בהן בכוח וליצור סבל.

אפשטיין מסביר שהיצמדות נובעת מהנטייה האנושית לרצות לשלוט ברגשות ובתוצאות. אולם, המציאות היא בלתי יציבה ומשתנה תמיד, ולכן כל ניסיון להחזיק במשהו באופן נוקשה נידון לכישלון ולתסכול.

תשוקה בריאה: חוויה פתוחה וללא אחיזה

אפשטיין מציע דרך אלטרנטיבית: להיות פתוחים לתשוקה אך לא להיאחז בה. זהו מצב שבו אפשר לחוות תשוקה עמוקה, אך מבלי לפחד משינויים או לאלץ את הדברים לקרות בדרך מסוימת. דוגמאות לתשוקה בריאה:

• אהבה שאינה תלויה בשליטה או בבעלות על אדם אחר.

• היכולת ליהנות מחוויה מבלי לפחד מרגע סיומה.

• יצירתיות הנובעת מתשוקה פנימית ולא מתוך צורך באישור חיצוני.

דרך הגישה הזו, תשוקה הופכת ממקור סבל להזדמנות להתפתחות וצמיחה.

בודהיזם ופסיכואנליזה: שתי גישות להבנת הקשר

אפשטיין משלב בין חכמת הבודהיזם לתובנות פסיכואנליטיות על מערכות יחסים ורגשות:

• בודהיזם: מלמד שתשוקה הופכת להיצמדות כאשר אנו מזהים את עצמנו עם האובייקט של תשוקתנו. הפתרון הוא פיתוח מודעות (mindfulness) ומוכנות לשחרר.

• פסיכואנליזה: מציעה שהרבה מההיצמדות שלנו לתשוקות נובעת מחוויות ילדות ודפוסי התקשרות רגשיים. הכרה במנגנונים אלה יכולה לעזור לנו להשתחרר מהם.

חוסר ודאות וחופש מהיצמדות

אפשטיין מדגיש שהחיים מלאים בחוסר ודאות, והתשוקה מטבעה אינה דבר שניתן לשלוט בו לחלוטין. אך במקום לראות בכך בעיה, הוא מציע לאמץ גישה של סקרנות ופתיחות – להיות עם התשוקה, לחקור אותה, אבל לא לתת לה להכתיב לנו פחדים ואשליות.

כאשר אנו מסוגלים לאהוב, לרצות ולחוות תשוקה מבלי להיאחז, אנו זוכים לחופש פנימי וליכולת ליהנות ממערכות יחסים ומהחיים עצמם ללא חרדה מתמדת.

לסיכום הגישה של אפשטיין לתשוקה היא מהפכנית בכך שהיא אינה קוראת לדיכויה, אלא לאימוצה מתוך מודעות. תשוקה הופכת לבעיה רק כאשר היא כרוכה בהיצמדות ובתלות, אך כאשר אנו מתייחסים אליה כאל כוח דינמי וחולף, היא יכולה להפוך למקור של השראה, חיות וצמיחה אישית.

האם תשוקה היא רמת תודעה או אנרגיה הנחווית על פי רמת התודעה של החווה?

היחס האמביוולנטי של התורות הרוחניות לתשוקה מעלה את השאלה האם תשוקה היא רמת תודעה כפי שמציג הוקינס, או שזו אנרגיה שמהווה את אחד הכוחות המרכזיים שמניעים את האדם? תשוקה יכולה להתבטא כרצון עז למשהו חומרי או רגשי, כמנוע ליצירה ולהגשמה, ואפילו כמסלול לחוויה רוחנית עמוקה. לא כל תשוקה זהה, ויש דרכים שונות לחוות אותה בהתאם לרמת התודעה שלנו. ניתן למיין את החוויה של תשוקה לפי רמות תודעה שונות, מהמצב הבסיסי ביותר של דחפים אינסטינקטיביים ועד לרמות הגבוהות ביותר של תובנה והארה. כל רמה מכתיבה כיצד אנו חווים תשוקה, כיצד אנו מבטאים אותה, ומה ההשלכות שלה על חיינו.

רמת התודעה הנמוכה: תשוקה ככוח אינסטינקטיבי

ברמה זו, התשוקה קשורה להישרדות ולסיפוק מידי של צרכים בסיסיים—מזון, מין, כוח ושליטה. זוהי רמת התשוקה שנשלטת על ידי מערכת העצבים הלימבית, שבה הדחפים והאינסטינקטים שלנו שולטים בתגובותינו.

• מוטיבציה עיקרית: הישרדות, סיפוק אישי, הנאה מיידית.

• ביטוי התשוקה: התמכרות להנאות גשמיות, רדיפה אחר סיפוק מיידי ללא מחשבה על ההשלכות.

• דוגמאות: תאוות בצע, קנאה, אובססיה, כוחניות.

התשוקה ברמה זו יכולה להיות הרסנית כאשר היא אינה מווסתת, אך היא גם חיונית להישרדות ולהנעת האדם לפעולה בסיסית.

רמת תודעה רגשית: תשוקה כמניע לחוויות אישיות

כאשר התודעה עולה מעל הרמה האינסטינקטיבית, התשוקה מתרחבת לתחום הרגשי והפסיכולוגי. כאן היא קשורה לרצון באהבה, ביטוי אישי, תחושת שייכות ומשמעות.

• מוטיבציה עיקרית: חיפוש אחר חוויות רגשיות עמוקות, מערכות יחסים משמעותיות, הישגים אישיים.

• ביטוי התשוקה: יצירתיות, אהבה רומנטית, שאיפה להצלחה חברתית ומקצועית.

• דוגמאות: אהבה עמוקה, תשוקה לאמנות וליצירה, רצון להתבלט ולהיות נוכח.

ברמה זו, התשוקה אינה רק סיפוק דחפים אלא מנוע לצמיחה אישית וחברתית. עם זאת, היא עדיין יכולה להיות כרוכה בהיקשרות ובסבל כאשר האדם נאחז יתר על המידה במושא תשוקותיו.

רמת התודעה הגבוהה: תשוקה כאנרגיה ליצירה והתפתחות רוחנית

ברמות תודעה גבוהות יותר, התשוקה הופכת לכוח מניע להגשמה עצמית ולעשייה מתוך נתינה ומשמעות עמוקה. האדם כבר אינו מונע מהצורך האישי בלבד, אלא מחיבור לאנושות כולה ולייעוד גבוה יותר.

• מוטיבציה עיקרית: מימוש הייעוד הפנימי, נתינה, יצירת שינוי בעולם.

• ביטוי התשוקה: אלטרואיזם, יצירה מתוך השראה, חיבור לתודעה רוחנית.

• דוגמאות: מנהיגות מעוררת השראה, תרומה לחברה, תודעת אחדות.

כאן התשוקה משתחררת מהצורך בהכרה חיצונית, והופכת לכלי של חיבור לאנרגיה גדולה יותר. זו הרמה שבה נמצאים אמנים גדולים, מורים רוחניים ומנהיגים שמונעים מתוך חזון ולא מתוך אגו.

רמת ההארה: התשוקה כנוכחות טהורה

ברמת התודעה הגבוהה ביותר, התשוקה מאבדת את אופייה הדואליסטי והופכת לאנרגיה טהורה של נוכחות. אין עוד הפרדה בין "אני" לבין הרצון – הכול הופך לחוויה אחת שלמה של זרימה והתמזגות עם המציאות.

• מוטיבציה עיקרית: חוויית החיים כשלמות, אהבה ללא תנאים, נוכחות מוחלטת ברגע.

• ביטוי התשוקה: קבלה מלאה של החיים, הוויה ללא מאבק או אחיזה.

• דוגמאות: חוויית הארה, מצבי מדיטציה עמוקים, שלווה פנימית מוחלטת.

במצב זה, אין יותר "חוסר" שדורש מילוי—האדם נמצא באחדות עם כל מה שיש, והתשוקה אינה מונעת מחוסר או מחיפוש, אלא מבטאת את הזרימה הטבעית של הקיום.

כיצד ניתן לנווט את התשוקה לרמות תודעה גבוהות יותר?

לא ניתן ולא רצוי לדכא את התשוקה, אך ניתן לנתב אותה כך שתשרת את ההתפתחות שלנו ולא תשלט עלינו. הנה כמה דרכים לעבודה עם תשוקה בצורה מודעת:

1. מודעות עצמית – זיהוי מקור התשוקה שלנו: האם היא מגיעה מתוך פחד או מתוך השראה?

2. תרגול מדיטציה ומיינדפולנס – כדי להיות נוכחים עם תשוקה מבלי להיות עבדים לה.

3. ניתוב יצירתי – להשתמש בתשוקה ליצירה, אמנות או נתינה במקום לסיפוק מיידי.

4. חיפוש משמעות עמוקה יותר – לשאול את עצמנו כיצד ניתן להפוך את התשוקה לכלי לצמיחה ולא רק לסיפוק אישי.

5. תשוקה בשירות הזולת – לנתב את הרצון האישי ליצירת שינוי חיובי בעולם.

סיכום: תשוקה כתהליך של טרנספורמציה

התשוקה יכולה להיות כוח פראי שמוביל לכאב וסבל, או אנרגיה מופלאה שמובילה להגשמה והארה. הכול תלוי ברמת התודעה שממנה אנו חווים אותה.

ברמות נמוכות, היא תבוא לידי ביטוי כדחף בלתי נשלט להשגת תענוגות רגעיים. ברמות גבוהות יותר, היא תהפוך לרצון עמוק ליצור, לאהוב ולתת משמעות לחיים. ובשיאה, היא תהפוך לנוכחות טהורה שבה אין עוד הפרדה בין הרצון לבין החיים עצמם.

השאלה היא לא האם יש לנו תשוקה, אלא מה אנחנו עושים איתה.

מקורות

1. The Map of Consciousness Explained: A Proven Energy Scale to Actualize Your Ultimate Potential, David R. Hawkins, M.D., Ph.D., Hay House, 2020, ISBN 1401959644, 9781401959647 

2. Epstein, M. (2006). Open to desire: The truth about what the Buddha taught.

3. ChatGPT session