top of page

רמת אנרגיה 100 - רמת תודעה פחד

מכירים את החתולים האלה שמפחדים מהצל של עצמם? שברגע שמישהו מגיע הביתה הם מתחבאים מתחת למיטה, ושכשהם נתקלים במשהו חדש ולא מוכר הם מתקרבים לאט לאט ובזהירות ומרחרחים את זה מרחוק? ככה אני מדמיינת לעצמי את רמת תודעה פחד. זו לא חיה שמשהו הבהיל אותה לרגע, זו חיה שמתקיימת בפחד תמידי, שמבחינתה העולם הוא מקום מפחיד, מסוכן ומאיים.

 An image of a scared cat hiding in fear, reflecting its tense and uneasy demeanor.
חתול מפוחד באדיבות צ'אט ג'י.פי.טי.

פחד כרמת תודעה

פחד הוא תגובה רגשית ופיזיולוגית טבעית, ויש לו תפקיד מרכזי, מבחינה אבולוציונית, בשמירה על ההישרדות. הפחד מזהיר אותנו מפני סכנות ואיומים ומרתיע אותנו כדי שנמנע ממצבים מסוכנים.


רמת התודעה פחד היא הרבה מעבר לתגובה רגשית רגעית. זה מצב הוויה שתופס את העולם כמקום מסוכן, מלא אויבים שרוצים לטרוף אותי, לגנוב ממני, לנצל אותי, ואני צריך כל הזמן להיות דרוך, לעמוד על המשמר ולהגן על עצמי מפני הסכנה. המחשבות והפעולות שלי מוכוונות בעיקר על ידי הצורך להימנע מסכנה. ההתבוננות על המציאות היא דרך משקפיים שהשאלות המנחות שלהן הן: "כיצד זה יכול להזיק לי? מה לא טוב? כיצד אני יכול להגן על עצמי? מה אני עלול להפסיד? כאשר זו ראיית העולם השולטת, זה מגביל את יכולתנו לחוות חיים מלאים ומשמעותיים.


נוהגים להבחין בין פחד וחרדה.

פחד הוא תגובה לאיום מיידי ומוחשי. הדוגמה הנדושה היא אדם שעומד מול חיית טרף. הוא יחווה פחד המניע אותו לפעול כדי לשרוד. תגובת הפחד מתרחשת כתוצאה מגירוי חיצוני ברור ומיידי.

חרדה, לעומת זאת, היא מצב רגשי המתעורר מחשש מפני איום עתידי או דמיוני. לדוגמה, אדם עשוי לחוש חרדה לקראת ראיון עבודה חשוב, גם אם האיום אינו מוחשי או ברור. החרדה מושפעת יותר ממחשבות, פרשנויות ודמיון מאשר מגירויים חיצוניים ישירים.


ההבחנה המרכזית היא שפחד נובע מסכנה ממשית ונתפס כאירוע חד-פעמי, בעוד שחרדה היא מצב מתמשך, ולעיתים בלתי מוגדר, המונע מציפייה לאירועים אפשריים. מכאן שאדם ששרוי ברמת תודעה של פחד יחווה יותר חרדה.


דר' דויד הוקינס כותב על רמת התודעה פחד:

ברמה של 100, יש הרבה יותר אנרגיית חיים זמינה; פחד מסכנה הוא למעשה דבר בריא. הפחד מנהל את רוב העולם, ומדרבן בלי סוף פְּעִילוּיות. פחד מאויבים, מזקנה או מוות, מדחייה והמון פחדים חברתיים הם מניעים בסיסיים בחייהם של רוב האנשים. 
מנקודת המבט של רמה זו, העולם נראה מסוכן, מלא במלכודות ואיומים. פחד הוא הכלי הרשמי המועדף לשליטה ודיכוי על ידי משטרים טוטליטריים, וחוסר ביטחון הוא סימן ההיכר של המניפולטורים העיקריים של השוק. התקשורת והמפרסמים משחקים עם הפחדה כדי להגדיל את נתח השוק שלהם.
ריבוי הפחדים הוא בלתי מוגבל כמו הדמיון האנושי; ברגע שהפחד הופך למוקד של האדם, אינסוף האירועים המפחידים של העולם מזינים אותו. הפחד הופך לאובססיבי ועלול ללבוש כל צורה: פחד מאובדן מערכת יחסים מוביל לקנאה ולרמת מתח כרונית גבוהה. חשיבה חרדתית יכולה להתנפח לפרנויה או ליצור מבני הגנה נוירוטיים, ומכיוון שזה מדבק, זה הופך למגמה חברתית דומיננטית.
הפחד מקשה ומעכב את הגדילה של האישיות. מכיוון שצריך אנרגיה כדי להתעלות מעל הפחד, המדוכאים אינם מסוגלים להגיע לרמה גבוהה יותר ללא סיוע. לפיכך, אנשים ברמת תודעה של פחד מחפשים מנהיגים חזקים, שמקרינים תחושה שהם הצליחו לכבוש את הפחד שלהם, כדי להוציא אותם מעבדותם.

בניגוד לרמות התודעה הנמוכות יותר: בושה, אשמה, אפתיה ועצבות, רמת התודעה פחד כבר אינה נוגדת קיום. אנרגיית יסוד האש, שמהותה רצון ותנע נמצאת בצ'אקרה הראשונה ומספקת את המוטיבציה לרצות להתקיים ולשרוד.


המנגנון הביולוגי של פחד

לאורך האבולוציה בעלי החיים פיתחו טקטיקות ומנגנונים ביולוגיים אינסטינקטיביים להישרדות, ביניהם המנגנון הביולוגי של "הילחם או ברח".

בפרק 3 (עמ' 98) בספר של הוקינס הוא מתאר כיצד המוח פועל ברמות תודעה שמתחת ל 200, ומה השינויים שהמוח עובר כשחוצים סף זה בהתפתחות התודעתית. פעולת המוח מתחת לרמה 200 מתוארת בדיאגרמה זו:

תפקודי המוח בתגובה לפחד
תפקודי המוח בתגובה לפחד

תגובת הילחם או ברח מעוגנת במסלול מוחי והורמונאלי שפועל באופן הבא:

  1. איברי החישה מעבירים מידע על מה שקורה במציאות במסלול מהיר דרך התלמוס אל האמיגדלה. המסלול המהיר הזה עוקף את המסלול האיטי שעובר דרך הקורטקס (קליפת המוח) אשר הינה מוקד החשיבה המודעת במוח. הקורטקס מטפל בפעולות קוגניטיביות גבוהות, כגון דיבור, הבנת שפה וקבלת החלטות.

  2. המסלול המהיר שעוקף את הקורטקס מגיע לאמיגדלה, מבנה קטן במוח הממוקם במערכת הלימבית. האמיגדלה אחראית על זיהוי סכנות ועיבוד רגשי. וכשהיא מזהה איום, היא שולחת אותות להיפותלמוס כדי להפעיל את מנגנון ה ”הילחם או ברח" האינסטינקטיבי.

  3.  ההיפותלמוס, מבנה אחר במוח (לא נמצא בתרשים), מפעיל את הציר HPA (היפותלמוס – פיטואיטרי / יותרת המוח – אדרנל) המוביל לשחרור הורמוני הסטרס אדרנלין וקורטיזול מבלוטת האדרנל. אלה מכינים את הגוף לפעולה: מגבירים את קצב הלב והנשימה, מזרימים דם לשרירים, ומשחררים סוכר לדם כדי לספק אנרגיה. תהליך זה מגביר את המתח הפיזיולוגי ומשמר את המוכנות של הגוף להתמודד עם האיום. בעוד שתהליך זה חיוני להישרדות, הפעלה ממושכת או לא מותאמת שלו שוחקת את הגוף ופוגעת בבריאות.

  4. האירוע המפחיד נשמר בזכרון כדי לעזור להיזהר מפני סכנה דומה בפעם הבאה. בשלב הזה גם יכולה להיווצר טראומה. המערכת הביולוגית מאוד יעילה בלמידה של חוויות שליליות. לפעמים מספיקה התנסות אחת כדי שהלמידה תתרחש. המערכת הזו יודעת גם לצבור אוסף של חוויות לאורך זמן ולייצר ממנה פחד, למשל מערכת יחסים לא מוצלחת שנמשכה כמה חודשים יכולה לגרום לפחד מפני קשרים חדשים והמנעות.


בתגובה של חרדה לעומת זאת, הגירוי לא מגיע מאיברי החישה אלא ממחשבות או דאגות מוגזמות המפעילות את האמיגדלה שוב ושוב, גם כאשר אין איום ממשי, וזה מנציח את תחושת החרדה.


תגובת האדם לפחד כפונקציה של היסוד הדומיננטי

היסודות האנרגטיים אש, אוויר, מים, ואדמה משמשים כמודלים מטפוריים להבנת רגשות ודפוסי התנהגות. בתודעה של פחד, ניתן לקשור את האלמנטים לאופן שבו הפחד מתבטא בגוף, ברגשות ובמחשבות.


כאשר היסוד הדומיננטי הוא אש הפחד הוא חזק, אינטנסיבי ומהיר. הוא מתפרץ בפתאומיות, כמו תגובה חדה לאיום מוחשי, ומוביל לתחושות של כעס, התרגשות או אי שקט. זה המופע הקלאסי של "הילחם או ברח". זה יתבטא בדפיקות לב מואצות, עלייה בחום הגוף או הזעה, תחושת חוסר סבלנות או התפרצות זעם.


כאשר היסוד הדומיננטי הוא אוויר הפחד יופיע כ "סבסבת אווירית" - מחשבות שחוזרות על עצמן, דאגות עתידיות וחרדה שאינה מוחשית. המוח "רוחש" ומנסה לנבא סכנות אפשריות. בגוף זה יתבטא בנשימות שטחיות או תחושת מחנק, תחושת סחרחורת ומחשבות מעגליות ללא יכולת להירגע.


כאשר היסוד הדומיננטי הוא מים הפחד יהיה קשור לרגשות עמוקים, לרוב בלתי נשלטים או מציפים. הוא עשוי לכלול תחושת פגיעות, בלבול או התכנסות פנימה, לדוגמה: פחד מאובדן, בדידות או תחושת חוסר שליטה במצב רגשי. זה יתבטא בתחושת כבדות רגשית או "דמעות בגרון", הצפה רגשית עד כדי צורך לבכות, ונטייה לנסיגה חברתית.


כאשר היסוד הדומיננטי הוא אדמה הפחד מביא תחושה של תקיעות, חוסר תזוזה או שיתוק. הוא עשוי להתבטא בתחושת כובד וחוסר יכולת לפעול מול האיום. זה יבוא לידי ביטוי בהימנעות או דחיינות. התחושות בגוף יהיו כובד פיזי, עייפות או רצון "להתחפר" ולהסתתר, או חוסר יכולת להתקדם או לקבל החלטות.


לעיתים, פחדים מורכבים משילוב של כמה יסודות בו-זמנית:

אש ואוויר: פחד אינטנסיבי מלווה במחשבות מהירות ומבולבלות.

מים ואדמה: פחד עמוק שמוביל לשיתוק רגשי ופיזי.

זיהוי האלמנט הדומיננטי יכול לסייע בהתמודדות עם הפחד באופן מדויק יותר.


השלכות חברתיות ותרבותיות של פחד

הממסד הדתי, גופי השלטון, המדיה והתאגידים עושים שימוש בפחד ככלי להשגת מטרותיהם, בין אם זה לשם שליטה, ציות, רווח כלכלי או השפעה על דעת הקהל.


לאורך ההיסטוריה דתות השתמשו, ולעיתים עדיין משתמשות, בפחד כאמצעי לחזק את נאמנות המאמינים, לעודד ציות למוסדות הדת, ולשמר את האמונה במערכת הערכים שלהן. פחד יכול להתבטא בתחומים כמו פחד מעונש בעולם הזה, פחד מעונש בעולם הבא, או פחד מהתערערות סדר חברתי ודתי.


ממשלות עשויות להדגיש איומים ביטחוניים או חברתיים כדי להצדיק פעולות מסוימות או להגביל חירויות אזרחיות. לדוגמה, לאחר פיגועי ה-11 בספטמבר 2001, ממשלות רבות החמירו את חוקי הביטחון והגבירו את המעקב אחר אזרחים, תוך שימוש בפחד מטרור להצדקת הצעדים.


המדיה משתמשת בהעצמת פחד לשם רייטינג והשפעה. היא נוטה להבליט אירועים שליליים ומפחידים, שכן הם מושכים יותר תשומת לב וצופים. הדגשת איומים כמו פשע, טרור או מגפות יכולה להוביל לתחושת פחד מוגברת בציבור, גם אם הסיכון בפועל נמוך.


התאגידים מנצלים פחד כדי לקדם מוצרים או שירותים. כולנו זוכרים את מסע ההפחדה שנועד לשכנע את האוכלוסייה לקחת את החיסון הניסיוני נגד הוירוס של מגפת 2020.


התמודדות עם פחד כחלק ממסע התפתחות אישית

פחד וחרדה מנהלים לרבים מאיתנו את החיים. שיעור האוכלוסייה בישראל הסובל מחרדה משתנה בהתאם לתקופות ולנסיבות. מחקר שנערך בשנת 2018 מצא כי כ-12% מהאוכלוסייה דיווחו על רמת חרדה גבוהה או גבוהה מאוד. עם זאת, במהלך מגפת הקורונה, ובעיקר בעיצומו של הגל השני באוקטובר 2020, הנתון הזה עלה לכ-29%.


תחושה של חרדה היא מאוד לא נעימה, אבל לפחות היא גלויה ומי שסובל ממנה יכול לבחור לעשות עבודה פנימית כדי להשתחרר ממנה.


הרבה יותר קשה להתמודד עם פחדים שבאים לידי ביטוי בהמנעות. לדוגמה מי שפוחד מפני דחייה עלול להימנע מיצירת קשר עם אנשים. הפחד לא מופיע, לא עולה ולא מורגש. הוא פועל מתחת לפני השטח, אולי באופן תת הכרתי, ומכוון את ההתנהגות של האדם כך שלא ינסה ליצור קשרים עם אנשים אחרים. במקרה כזה צריך קודם לזהות שיש בכלל פחד לפני שניגשים להתמודד איתו.


אחת הדרכים היעילות לשחרר פחדים הקשורים לטראומות היא "כיבוי הפחדים" בעזרת שיטות תרפיה קוגנטיביות ואחר כך שתילה של חוויות חיוביות במקומם. ישנן מספר תרפיות התנהגותיות יעילות להתמודדות עם פחד, המבוססות על עקרונות פסיכולוגיים שנועדו לשנות דפוסי חשיבה, רגשות והתנהגות. אתאר כאן מספר גישות:


טיפול קוגניטיבי-התנהגותי  (CBT - Cognitive Behavioral Therapy)

טיפול זה נחשב לאחת השיטות היעילות ביותר להתמודדות עם פחד וחרדה. הוא מתמקד בזיהוי ושינוי דפוסי חשיבה והתנהגות לא מועילים.

עקרונות מרכזיים של השיטה:

זיהוי מחשבות שליליות ואוטומטיות המפעילות את הפחד.

בחינת רציונליות המחשבות והחלפתן במחשבות מציאותיות יותר, למשל ע"י חשיפה הדרגתית בה המטופל מתמודד עם מקור הפחד באופן הדרגתי, עד שהחרדה פוחתת.

תרגול תגובות התנהגותיות חדשות למצבים מפחידים, למשל ע"י שינוי קוגניטיבי כלומר המטופל מבין את העיוותים במחשבה ומחליף אותם בתפיסות חיוביות.

טיפול בחשיפה  (Exposure Therapy)

טיפול זה מתמקד בחשיפת המטופל למקור הפחד באופן מבוקר, כדי להפחית את תגובת הפחד.

שיטות חשיפה:

חשיפה חיה שבה המטופל מתמודד עם הגורם המפחיד במציאות (לדוגמה, עמידה על במה במקרה של פחד קהל).

חשיפה מדומיינת שבה המטופל מדמיין בצורה מפורטת את הסיטואציה המפחידה.

חשיפה וירטואלית הנעזרת במציאות מדומה להתמודדות עם פחדים כמו גבהים או טיסה.

דה-סנסיטיזציה שיטתית  (Systematic Desensitization)

טכניקה זו משלבת חשיפה הדרגתית לגורם הפחד עם טכניקות הרפיה.

טיפול מבוסס קבלה ומחויבות  (ACT - Acceptance and Commitment Therapy)

טיפול זה מתמקד בקבלת הרגשות והפחדים, במקום לנסות להימנע מהם, תוך התחייבות לפעול בהתאם לערכים האישיים של המטופל.

חשיפה לעיצוב התנהגות  (Behavioral Activation)

גישה זו עוזרת למטופל ליצור קשר בין פעולותיו לבין הפחתת פחד. היא כוללת זיהוי דפוסי הימנעות ועידוד התנהגויות שמגבירות תחושת שליטה וביטחון.

ביופידבק  (Biofeedback)

שיטה שמלמדת שליטה בתגובות פיזיולוגיות לפחד, כמו דופק מוגבר או נשימה מהירה, בעזרת מכשור טכנולוגי שמנטר תגובות פיזיולוגיות.

טיפול קבוצתי

טיפול זה מאפשר למטופלים לחלוק חוויות עם אחרים שחווים פחדים דומים, תוך קבלת תמיכה ולמידה ממטופלים אחרים.

טכניקות מיינדפולנס והרפיה

מיינדפולנס היא שיטת תרגול של מודעות מלאה לרגע הנוכחי ללא שיפוט.

טכניקות הרפיה נעזרות בנשימות עמוקות, דמיון מודרך או יוגה כדי להפחית מתחים.

תרפיה נרטיבית

שיטה שבה המטופל מתבקש לספר מחדש את הסיפור שלו על הפחד, תוך הבניה מחדש של האירועים עם פרספקטיבה חדשה ומחזקת.


בחירת הטיפול תלויה בסוג הפחד, בעוצמתו, ובמאפייני המטופל. לעיתים, שילוב של שיטות עשוי להיות הפתרון היעיל ביותר.


מקורות

The Map of Consciousness Explained: A Proven Energy Scale to Actualize Your Ultimate Potential, David R. Hawkins, M.D., Ph.D., Hay House, 2020, ISBN 1401959644, 9781401959647 


Comments


​© 2017 by Kundalini Yoga Haifa. Proudly created with Wix.com

bottom of page