במאמר זה אני רוצה לעסוק בגוף השני מבין שלושת הגופים המנטאליים, המיינד הפוזיטיבי, ולהגות בקשר בינו לבין המושג של קוטב ימין.
המיינד הפוזיטיבי רואה את המהות החיובית בכל מצב ובכל בְּרִיָּה. הוא רחב ומתרחב וקולט משאבים לתוכו. הוא מחזק את הרצון ומאפשר שימוש בעוצמה שלנו בקלות ובענווה. הוא יוצר אופטימיות, שובבות ועליזות, ומפתח חוש הומור. הוא גורם לתקשורת שלך להיות ישירה ועזה. כאשר המיינד הפוזיטיבי חלש, זה כמו לקבל כל יום זריקה של רעל. אתם עלולים להיות מוצפים ע"י מה שהמיינד הנגטיבי מביא, שיכול להיות מדכא ומשתק. יתכן ותהיו כעסנים וחסרי סבלנות, או שתחששו להביא את העוצמה שלכם, את האש שלכם, בגלל שתפחדו מהאחריות או שתעשו בה שימוש לרעה.
המיינד הפוזיטיבי רחב יריעה ופרקטי. הוא נוהה אחר הנאות, מילוי, אפשרויות לעשות שימוש בכל מה שאתם חווים. הוא קוֹנְסְטְרוּקְטִיבִי, לוקח סיכונים, ואקטיבי. הוא בוחן כל מחשבה ורגש ומחפש בהן משאבים לקדם את מה שאתם רוצים. הוא שואל: "איך זה מועיל לי?", "איך זה יכול לעזור?", "מה אני יכול לעשות עם זה?", "האם אני רוצה את זה?", "מה זה יביא לי?", "כמה אני יכול להרחיק לכת עם זה?"
זה מזכיר לי את התודעה של קו ימין המוכר מהקבלה, שהיא מתווה תנועה של התפשטות והתארכות.
אני רוצה לקשר זאת גם למושג קוטב ימין שהובא ע"י האוניברסיטה הקוסמית: מהותו המזוקקת של קוטב הימין, הינה התרחבות, שיש בה פניה החוצה אל חקר, התפתחות, יצירת חיבורים, נביעה מן הפנים אל עבר מרחבים חדשים של יצירה והנחלה מתוך קישוריות וחיבוריות - רוח הבריאה.
המהות של המיינד הפוזיטיבי, אם כן, היא ראייה רחבה, רב מוקדיות, התפתחות, קלילות ושמחה. מחשבה מלאת מעוף ודמיון שכאשר היא מאוזנת היא מאפשרת לנו להתחבר ללמהות הגבוהה שלנו שמביאה איכויות של הרמוניה, חסד, חמלה ונתינה. כאשר הוא לא מאוזן ורוטט בתדר נמוך ומקוטב הוא נוטה לפיזור, ניתוק מהמציאות, קושי לעמוד במשימות, וגורם לאיבוד של הגבול העצמי, פריצה של השדה להשפעות מבחוץ והתפתחות של התמכרויות.
מידע נוסף על גוף המיינד הפוזיטיבי אפשר למצוא בספר The Mind מאת יוגי בהג'אן.
אני רוצה לשתף עמכם מדיטציה שעוזרת לאזן את המיינד הפוזיטיבי, ולפתח מחשבות חיוביות.
מדיטציה למיינד הפוזיטיבי
תרגול זה פותח את מרכז הלב ואת התחושות של העצמי החיובי. זו מחווה של שמחה. יש לו הסטוריה מפוארת ונאמר שמורים רוחניים רבים וגדולים תרגלו זאת כולל ישו והבודהה. תנוחת האצבעות הפכה לסמל של ברכה ושפע.
יושבים בישיבה נוחה כאשר הגב ישר. מקפלים את הזרת והאצבע של הטבעת ונועלים אותן עם האגודל. שתי האצבעות הראשונות ישרות. מביאים את המרפקים לצידי הגוף כאשר כפות הידיים בגובה הכתפיים פונות קדימה והאצבעות פונות ישר למעלה. עתה מנמיכים את האמות בזוית של 30 מעלות מהאנכי. הכתפיים משוכות לאחור בנוחות. העיניים עצומות, ומתמקדות בנקודה שבין שתי הגבות.
נושמים נשימות ארוכות ועמוקות.
חוזרים בלב במקצב יציב על המנטרה:
Saa Taa Naa Maa
ומקרינים אותה דרך העין השלישית לאין סוף.
ממשיכים למשך 11 עד 62 דקות.
לסיום קחו שאיפה ונשפו. חזרו על כך עוד פעמיים. אז פתחו וסגרו את האגרופים כמה פעמים.
הרפו.